1. לפני כמה ימים, טיפה לפני ראש השנה, פגשתי את שר הביטחון. אני עמדתי ליד מעבר חצייה, והוא נסע בו בג׳יפ־השרד שלו ודרס זקנה שניסתה לחצות את הכביש. אחר כך חנה ליד הדואר ויצא מהאוטו.
אודי, אמרתי לו. אני קורא לו אודי עוד מהתקופה שבה היינו קטנים, אני הייתי בסך הכול עולה בינוני והוא היה בסך הכול ראש ממשלה. אודי, מה קורה אתך? למה אתה לא מרים יותר טלפונים?. ענה: נמחקו לי כל המספרים מהפלאפון. ואני, לוקשים כאלה כבר למדתי להכיר. ושר הביטחון כנראה שם לב שאני לא מרוצה, כי הוא אמר: בוא, בוא, תעלה לג׳יפ, נשלים פערים.
נו – עליתי. שר הביטחון אומר לי לעלות, אני לא אעלה?
2. ראשית כול השלמתי שאלה שהטרידה אותי שנים. אודי, שאלתי, בראש השנה, אתם אוכלים ראש של דג, או של כבש? כי כמו כולם, אני זוכר שהוא התנצל בפני כל עדות המזרח, אבל שכחתי לגמרי אם ההתנצלות הזאת לוותה גם בצעדים אופרטיביים לשיקום האמון בין הצדדים.
שר הביטחון הסתכל בי דרך משקפי־השמש שלו, ואמר: לא זה ולא זה. אני צמחוני.
צמחוני?, אני אומר. אתה?. והוא מהנהן. גם הוא קרא את הספר ההוא של ג׳ונתן ספרן־פויר, הוא אומר לי, והבין שזה לא מוסרי לאכול חיות, וכיוון שצה״ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם, ושלפיכך שר הביטחון חייב להיות שר הביטחון המוסרי ביותר בעולם, אין לו ברירה אלא להצטמחן.
התבוננתי בו בהערכה. זה שר ביטחון! זו דוגמא אישית!
3. אמרתי לו שההקרבה הקולינרית שלו מעוררת השראה, ושלראש השנה כבר בטח יש לו תכניות, אבל הייתי רוצה להזמין אותו ואת נילי אלינו לארוחה המפסקת. ואז חשבתי: ארוחה מפסקת? ואם שר הביטחון בכלל לא צם ביום הכיפורים?
אני צם בין הארוחות, הוא הודיע לי.
אמרתי: אודי, ממך ציפיתי ליותר. אומרים עליך שהתחביב שלך הוא הרכבת שעונים, ואתה משתמש בכזה ויץ שחוק?
ענה לי: היום הוא שחוק, אבל בעצם זה פיתוח מקורי שלי.
שר הביטחון הוציא גיליון חדש אך מקומט של "הארץ" –
3א. "הארץ"?, התפלאתי. שר הביטחון קורא "הארץ"?. הוא חייך בהכנעה והסביר לי שהוא קונה אותו בשביל התשבצים, כי, בכל זאת, הרכבת שעונים והכול.
3. שר הביטחון הוציא גיליון חדש אך מקומט של "הארץ", והצביע על כתבה גדולה שעסקה בפרשת קו 300. תסתכל על זה, הוא אמר לי. עוד מעט 30 שנה, ועדיין מדברים על הפרשה הזאת. זה בגלל שזרועות הביטחון של אז עדיין לא ידעו איך לסגור פרשות כמו שצריך. היום מי היה שומע על זה בכלל.
אה, אמרתי, כמו עם הזקנה שדרסת לפני חצי שעה.
ענה לי שר הביטחון: לא דרסתי אף אחד.
מה לא דרסת, אמרתי לו, ראיתי אותך דורס.
ענה לי: זו לא הייתה זקנה בכלל, זה היה מחבל.
אמרתי: אודי, אתה עושה צחוק? ראיתי, שום מחבל ושום בטיח.
ענה: אז אני מביע צער על הדריסה, אבל מזכיר שזה לא היה קורה אם היא לא הייתה מנסה לחצות את הכביש, ושלפעמים כשנוהגים בג׳יפ נדרסים אנשים.
טוב, ההסבר הזה נראה לי די הוגן. כי באמת כשנוהגים אפשר לדרוס אנשים בטעות, אין מה לומר. ואודי הבטיח שהוא ישתדל לא לעשות את זה שוב, ומילה של שר הביטחון זו מילה. אז סלחתי לו, והסכמנו לא להזכיר אותה שוב.
נסענו עוד כמה דקות בשתיקה, ואז הוא אמר: רואה? חצי שעה, האירוע נסגר. ופעם היו גוררים דברים כאלה שלושים שנה. והבנתי למה הוא מתכוון עם הצום בין הארוחות.
4. ומה איתך?, שאל אותי שר הביטחון אחרי עוד כמה קילומטרים. אתה צם ביום כיפור?. ומה, לשקר לשר הביטחון הרי אי־אפשר. אז הודיתי שלא, כבר שנים שלא. כי זו יציאה מהשגרה, ומה בכלל הטעם אם אני אגנוסטי, וגם קראתי פעם באיזה ז׳ורנל שזה נורא לא בריא, במיוחד אם גם לא שותים, אבל לא רק.
שר הביטחון הסתכל בי, משועשע, הוציא שעון ופירק אותו לחתיכות עם פטיש שניצלים. צריך לומר ביושר, אני לא יודע אם הוא באמת מצטיין בהרכבת שעונים כמו שאומרים, אבל בפירוק שלהם הוא אלוף. למה יש לו פטיש שניצלים באוטו, ועוד עכשיו כשהוא צמחוני, אני לא יודע ולו לא היה דחוף להסביר. אבל זו לא הנקודה. הנקודה, הוא הבהיר לי, שכמו שאני לא יכול לדמיין שהשעון הזה, עם כל הקישקעס המכניים המורכבים שלו שעכשיו שכבו מפוזרים על הריפוד של האוטו, נוצר באקראי, בלי יד מכוונת, כך גם העולם, שהוא מורכב הרבה יותר, בהכרח מתוכנן על־ידי ישות כבירה כלשהי. ושכדאי שאתחיל להסתמך על הישות הכבירה הזאת, שיודעת להרכיב שעונים ולנהל עולמות, ולא משנה איך אני רוצה לקרוא לה, כי עוד מעט אנחנו נכנסים לימים נוראים, ומילה של שר הביטחון זו מילה, ואוי ואבוי לי אם לא יהיה לי על מי להישען.
נשענתי אחורה על המשענת של המושב הימני הקדמי בג׳יפ של שר הביטחון.
5. אגב ארוחות, אמר שר הביטחון, ועצר את הג׳יפ ליד השווארמה.
איך שווארמה?, שאלתי. חשבתי שאתה צמחוני עכשיו.
אני נורא משתדל, ענה שר הביטחון בכאב, ממש משתדל לא לאכול חיות. אבל לא תמיד זה תלוי בי. לפעמים הן לא משאירות לי ברֵרה. ושתדע שזה לגמרי לא קל לי, ממש לא קל. יש שיאמרו: בינוני עד קשה.
הרכנתי ראש להזדהות אתו. ימים נוראים, לך תתווכח עם שר הביטחון.
כתיבת תגובה