יגיעת בשר: ארכיון

1. כבר שנים שאני עייף. אני מסתובב עייף, אוכל עייף, עובד עייף, ישן עייף. נפגש עם חברים – ועייף. אני מסתכל על העצים בחלון, ועייף. קם בבוקר, ובוקר בי לא קם. קורא עיתון, וכל ידיעה היא כמו שוט מהחלום ההוא של רסקולניקוב – שוט במובן פרגול, לא במובן הקינמטוגרפי – וכולן במקהלה מצליפות בנפש, כלומר…

1. אני זוכר את היום שבו הקימו את מפלגת "התנועה" ממש כאילו זה קרה לפני פחות מחודשיים. ואני זוכר את הפליאה שהמהלך הזה עורר. לא פליאה מסיבוב־הפרסה של ציפי לבני, חצי שנה אחרי שפרשה מהכנסת; גם לא על עזות־המצח שלה ללקט חברי־כנסת מכהנים של "קדימה" אחרי שכל הקדנציה שלה היא נלחמה במי שניסה לעשות בדיוק…

1. הייתה תקופה שבה הימים הנוראים באמת היו נוראים. הם היו "נוראים" במובן זה שהייתי מרגיש בהם תערובת של מורא ושל יראה. ואיך אפשר שלא להרגיש כך בימים שבהם נכתב ונחתם מי יחיה ומי ימות, מי במים ומי באש, מי יישלֵו ומי יתייסר, מי יושפל ומי ירום? אי־אפשר. אז הרגשתי. הבעיה, שההרגשה הזאת תלויה במידה…

1. בכל יום שישי בבוקר מתאספת בכיכר פריז חבורה של לובשי־שחורים. כיכר פריז, למי שלא יודע, זו הכיכר שמול מעון ראש הממשלה, בהצטלבות של רחובות עזה וקרן־היסוד ואגרון והמלך־ג׳ורג׳ (החמישי). ופעם בשבוע, בשישי בבוקר, בחום של הקיץ הישראלי ובקור של החורף הירושלמי, מגיעים לשם שבעה–שמונה אנשים בלבוש קודר, נעמדים סביב המזרקה ומניפים שלטים שחורים בצורת…

1. בשבוע שעבר חל יום המגבת. יום המגבת, למי שלא יודע, הוא מועד שמצוין ברחבי העולם שבועיים אחרי היאָרצײַט של הסופר האנגלי דגלס אדמס, ונהוג להסתובב בו עם מגבת, לזכר אחד הװיצים הידועים שלו: הרעיון שטיָּל נבון בגלקסיה צריך לשאת עמו מגבת לכל אשר יפנה, הן כדי לשוות לעצמו תדמית מהוגנת, הן מפני שהמגבת היא…

1. את ההודעה על הפיזור הצפוי של הכנסת שמעתי מפי נדב, שעובד בחדר לידי. ההודעה לא הפתיעה אותי – הרי אני נמצא בישראל כבר לא מעט שנים, ועדיין לא ראיתי כנסת שהוציאה את ימיה, כמו שאומרים, ובדרך כלל הן אפילו התפרקו בעצמן, ולא סתם כי ראש הממשלה מת פתאום. בקיצור – לא התרגשתי, ואם היה…

1. אנשים שגרים בבנייני־דירות, כמו שרובכם בטח למדתם על בשרכם, רגילים לכל מיני אורחים לא־נעימים שמצלצלים להם בפעמון. לפעמים מוועד הבית, לפעמים ילדים מתרימים, לפעמים השכנים מלמטה באים להתלונן על הכביסה, או על הפסנתר, או על הצעדים בלילה – בכל אופן, כשאני שומע נקישות בדלת וקם בכבדות לפתוח אותה, בדרך כלל אני לא אופטימי. על…

1. אומרים שהכי חשוך לפני עלות השחר. אבל ממה שהבינותי, זה בכלל לא נכון. לפני עלות השחר לא באמת הכי חשוך. אבל כן הכי קר. ומכיוון שאנחנו רגילים לקשר בין קור לחושך – אומרים שהכי חשוך לפני עלות השחר. אפילו שממה שהבינותי, זה בכלל לא נכון. לפני עלות השחר לא באמת הכי חשוך. אבל מה…

1. בשנת 1996 עדיין לא הייתי כל־כך הרבה שנים בישראל, מה שגרר כל מיני תופעות לוואי. תוצאה אחת היא שלא היו לי הרבה מכרים ישראלים. ותוצאה אחרת היא שעל רוב המרכיבים של החיים בארץ הייתה לי התרשמות שטחית בלבד – פשוט כי שמעתי עליהם רק בהקשר אחד, או בעיקר בהקשר אחד. ספציפית לענייננו – כל…

1. את נאום בר־אילן של ראש הממשלה ראיתי בטלביזיה בבית־מרזח שכונתי. או אולי זה היה נאום אחר, מי יודע. ממילא אני זוכר מהיום ההוא לא את מה ששודר בטלביזיה, אלא בעיקר את האיש הזקן שהתיישב לידי והודיע לי שסטארופראמן זו בדיקה עם רגישות 89% וסגוליות 67% לאיתור גײז, במילים האלה ממש. ואני, עם כל השנים…